אורי רוזנברג,  יליד 1954 חי ופועל בעיר רחובות.
אורי צלם אוטודידקט.  לאחר שנים של לימוד עצמי, הצטרף למסגרת לימודי ערב ב "מדרשה לצילום גיאוגרפי". את פרנסתו מוצא אורי בחקלאות אורגנית, בה מודברים המזיקים והמחלות ללא פגיעה באדם ובסביבה. את הפגיעה בבני האדם מגלה אורי במסעותיו ברחבי הארץ במסגרת עבודתו כאגרונום. במשך שעות של נהיגה בכבישי הארץ, אורי פוגש את המוות לעיתים מזומנות. לא את הדרמות הגדולות של נפגעים וניסיונות הצלה, אלא את סימני הדרך, שימורי הזיכרונות, האנדרטאות הפרטיות.                                                                          

תערוכת הצילום "סוף הדרך" של אורי רוזנברג עוסקת  בהנצחה כדרך לשימור הזיכרון . לא הזיכרון הקולקטיבי ,הלאומי  ולא ההנצחה הרשמית הפורמאלית אלא הזיכרון האישי.אורי רוזנברג מצלם שורה של אנדרטאות פרטיות, אשר הוקמו ע"י המשפחות לזכר יקיריהן  שנספו בתאונות דרכים. אנדרטאות אלו מוצבות בצידי הדרך, במקום בו ארעה התאונה, ללא אישור  או מעורבות של הגורמים  הרשמיים.
באוסף טיפולוגי זה, של צילומי אנדרטאות, ניתן לראות את הקשר בין תרבות ההנצחה הלאומית, שבאה לידי ביטוי בכל אותם אתרים  רשמיים, המנציחים אירועים  ואבני דרך  בזיכרון הקולקטיבי של המדינה ,לבין הצורך האישי הפרטי של היחיד להתמודד עם כאבו ולתת לו ביטוי.  בעיצוב האנדרטאות ובטקסטים המופיעים בהן ניתן להבחין ברבדים תרבותיים וחברתיים המאפיינים את דרכי ההנצחה השונות.  למרות שמדובר  בכלי ביטוי עצמי ואישי, ניתן לראות גם כאן סממנים ודרכי ביטוי המאפיינים את החברה הישראלית בכללותה, המאפשרים התמודדות עם השכול, על ידי הניסיון  להקנות משמעות  למוות חסר תכלית זה, בתאונות הדרכים.

תערוכות יחיד נוספות

אפריל 2005 - "עומק שדה " - גלריית החלונות ,מרכז עזריאלי  ,תל אביב .

יוני     2004  - "מבט אחר"  - מרכז התרבות , קיבוץ גבעת ברנר. 

אוצרת התערוכה - דבורה חייצ'וק שני.